ליגוריה, סהר דק של קו חוף בצפון מערב איטליה, משתרע מהגבול הצרפתי ועד טוסקנה, מוקפת בגבעות תלולות ובים הליגורי הנוצץ. למרות גודלו הקטן, האזור מגוון להפליא: אתרי נופש זוהרים, כפרי דייגים צבעוניים, עיירות גבעות מימי הביניים וכרמים מדורגים, כולם מתקיימים זה לצד זה במרחק נסיעה קצר ברכבת. הבירה, גנואה, היא עיר נמל מחוספסת ומרתקת עם מרכז היסטורי מבוך, ארמונות מרשימים ומורשת ימית חזקה שעיצבה את ההיסטוריה האיטלקית והאירופית כאחד.
לאורך הריביירה המזרחית, צ'ינקווה טרה המפורסם בעולם מושך אליו מטיילים עם כפרי הפסטל שלו הנצמדים לצוקים מעל הים. שבילי הליכה מקשרים את מונטרוסו, ורנאצה, קורניליה, מנארולה וריומאג'ורה, ומציעים נופים חופיים בלתי נשכחים מכל עבר. בקרבת מקום, פורטופינו וסנטה מרגריטה ליגורה מספקות חוויה מעודנת יותר בסגנון נופש, עם טיילות אלגנטיות על קו המים, בוטיקים אופנתיים ומפרצונים נסתרים אידיאליים לשחייה או שייט. בפנים הארץ, עמקים פחות מתויירים מסתירים כפרים עתיקים של אבן, יערות ערמונים ושבילי נוף להולכי רגל ולרוכבי אופניים.
הריביירה המערבית, או ריביירה די פוננטה, ידועה בחופיה החוליים הארוכים ובווילות בסגנון בל אפוק. עיירות כמו סן רמו, אלאסיו ופינלה ליגורה מציעות אווירה נינוחה של חוף הים, אידיאלית למשפחות ולחובבי שמש, בעוד שהרצועות הסלעיות ביניהן מסתירות נקודות שנורקלינג ומפרצים שקטים וצלולים. חובבי היסטוריה יכולים לחקור כפרים מימי הביניים כמו דולצ'אקווה ואפריקאלה, שם סמטאות צרות, גשרי אבן וטירות על ראשי גבעות מספקים ניגוד בולט להמולת החוף.
אוכל הוא גולת הכותרת של כל טיול בליגוריה. זהו מקום הולדתו של פסטו בזיליקום, הנטחן באופן מסורתי במכתש שיש ומוגש עם פסטה טרופה או טרנטה. פוקצ'ה - רגילה, עם בצל, זיתים או גבינה - היא מנה עיקרית יומיומית, שנהנית ממנה חמה ממאפייה. פירות ים טריים שולטים בתפריטים לאורך החוף, בעוד טרטוריות בפנים הארץ מגישות פשטידות ירקות דשנות, פרינטה חומוס ויינות מקומיים כמו ורמנטינו ופיגטו. בין אם אתם מטיילים, שוחים או פשוט משוטטים ברחובות הצבעוניים, ליגוריה מציעה פרוסה אותנטית של חיי חוף איטלקיים עם אופי ייחודי משלה.